יום שני, ספטמבר 16, 2013

פמיניזם דתי לא מצחיק אותי: כנס קולך 16.9.13



פמיניזם דתי לא מצחיק אותי כי מנעו ממני את שפת האם של הגמרא שאני כל כך אוהבת, והפכו אותה לשפה זרה, שעלי לכבוש בה דרכים לא מסומנות.
פמיניזם דתי לא מצחיק אותי כי נמצא מי שיגרש ילדות בנות ארבע מעזרת גברים, כי רבנים אוסרים על ילדות בנות שלוש להתלוות לאביהן לבריכה, כי למדנו להתבייש בגופנו המתפתח, כי את לימודי טהרת המשפחה לימד אותנו גבר. המנהל בחן את חצאיותינו והודיע לנו מי לא צנועה בוקר בוקר.  כי מרוב שעסקנו בהיכן מתחיל חוסר הצניעות, במרפק, בצוואר, בברך או מתחת לברך, בקוי המתאר של השדיים, לא שמנו לב שנתנו לפורנוגרפיה לשלוט בנו ובתודעה שלנו.
פמיניזם דתי לא מצחיק אותי. כי שמש של בית כנסת יכול להתעלם מכך שאין מאוררים בעזרת נשים ביום כיפור. כי בתי כנסת רבים משלחים נשים הרות ועם עגלות לקומה השניה, שהן יעלו במדרגות.
פמיניזם דתי לא מצחיק אותי כי אני  מושתקת. לא נספרת למניין לא נספרת לזימון, לא מוזמנת לשאת דבר תורה, שותקת בחופתי, שותקת בברית. כי אני צריכה להאבק על הזכות לומר קדיש או להספיד.
פמיניזם דתי לא מצחיק אותי. גם אם תהיה לנו ראשת ממשלה, ראשת עיר  ראשת אופוזיציה ונשיאת בית המשפט העליון–עדיין גבר אחד יכול לעגן אישה ולמנוע ממנה חיים שלמים.
פמיניזם דתי לא מצחיק אותי כי נשים מוטרדות מינית,  ומושתקות בשם הדת. שלא ידעו שככה זה בחברה שלנו מה הוא כבר עשה? מה את רוצה להרוס לו את החיים? תחשבי על אישתו. כי כולנו מכירות את הרב מהסמינריון, את הרכז מהתנועה, את ההוא המגניב שנגע בכמה מאיתנו, שעדיין נושאות צלקות שנותרו דמומות.
פמיניזם דתי לא מצחיק אותי כי אני לא מהות אני אדם. אדם שההלכה לא מכירה בו כפוסק, או כמושא. אני אדם עם מנגנון ביולוגי של מחזור הריון לידה והנקה. ואל תפסקו לי הלכה כמושא אלא כאדם. כי הרופא הנשים שלי והרב שלי אף פעם לא היו בהריון ביום כיפור.
פמיניזם דתי לא מצחיק אותי בכניסה למקווה כשאשה מוחלשת ששכרה מעוכב על ידי המועצה הדתית והיא מגיעה לעבודתה בכוח אמונתה בוחנת אשה ערומה ומצקצקת וחוקרת ובוחנת את גופינו המשתנה, ובוחנת אותנו באיזה יום היה ההפסק, ואיזה עדה, והנה תלחצי לי את היד, ובשורות טובות בקרוב, כן?
פמיניזם דתי לא מצחיק אותי כשבגן הילדים הבנות מחלקות סידורים והבנים מובילים תפילה. ופינת הבובות הורודה יש בה מטבח קטנטן ,והפינה עם המשאיות יש בה ציורים של בנים  והגננת לא מבינה מה לא בסדר ושוב אני  האמא הבעייתית שמפריעה לכולם.
פמיניזם דתי לא מצחיק אותי כי שכחנו את הרווקות, את האימהות החד הוריות, הגרושות האלמנות, ופחדנו להזמין אותם לשבת לארוחה, כי מי תכניס הביתה אישה פנויה אחרת? ובכלל איזו דוגמא זאת לילדים?
פמיניזם דתי לא מצחיק אותי. כי ברגע שבו אני נאבקת על זכותי להשמע, להספר להיות נוכחת, טוהר כוונותיך מוטל בספק. מה את רוצה להרוס הכל? למה מלחמות כל הזמן? אז שבדור הבא תקרה המהפכה. המהפכה כבר כאן. בנינו ובנותינו יגדלו בעולם שווה יותר.

פמיניזם דתי לא מצחיק אותי. כי אני אמא לבת בת שנה וחמישה חודשים. ואני חייבת שהעולם שלה יהיה אחרת משלי. המזל שלי שאני אוהבת את אלוהים כמו שהוא אוהב אותי, בדיוק כמו שהוא ברא אותי. ברוך שעשני אישה.  

6 תגובות:

  1. כתבת מקסים ונגה - את קולינו השמעת...תודה. נחמה

    השבמחק
  2. פמיניזם דתי לא הצחיק אותי לפני עשרים שנה, כשבתי בת החמש חיכתה בשמחת תורה בקוצר רוח ובהתרגשות שספר התורה "של ה ילדים" יעבור אליה מידי אחיה החמוד בן השש... אבל הוא דילג הלאה לבן הבא והיא רצה אלי בוכיה. פמיניזם דתי לא הצחיק אותי כשלפני עשר שנים התעקשתי בדמעות להגיד בלחש קדיש על אמי היקרה שנפטרה מסרטן, ובהתעקשותי השקטה, הלא לוחמנית, נסללה לפני דרך המלך לכך. פמיניזם דתי לא הצחיק אותי כשבתיהצעירה בת המצווה, לפני תשע שנים, קראה בתורה במינין נשים ואני לראשונה בחיי עמדתי לפני ספר תורה פתוח, ראיתי ונשמתי את אותיותיו וברכתי (בלי שם ה') את ברכת התורה כמצווה, כשאבי עומד מעבר למחיצה, קצת המום, ממש לא צוחק, לאחר ששמע קריאת התורה כשרה במנין ראשון, מפי גבר. פמיניזם דתי לא הצחיק אותי, הוא הבכיא אותי ממש, כשלפני מספר שנים לא יכולתי יותר לא להשמיע את קולי, והשמעתי אותו, ומשפחתי התפרקה בשל כך. והפמיניזם הדתי לא הצחיק אותי כשהלכתי דומעת לרבנות, כשבניתי לעצמי בית לגמרי בעשר אצבעותי, כשנותרתי בלילות לבדי. לבדי. כשלמדתי לסדר שעון שבת, לעשות קידוש של ערב. קידוש של בוקר. הבדלה. לא צחקתי בכלל. דווקא בכיתי. המון דמעות בכיתי. ולא הרגשתי שזה פמיניזם דתי. הרגשתי שזו אני. אישה שמחפשת את עולמה הרוחני, את עצמה. את הדרך. בלי להלחם. בלי דגלים. בלי ססמאות. בשקט. בלי לדעת שזה פמיניזם דתי. תודה.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה לך אנונימית על התגובה המרגשת. אני יושבת כאן מול המסך ובוכה איתך.

      תודה

      מחק
    2. תודה שהמלצת.
      הנשמה מפרפרת בי, שאינני אשה, שאיני מקפיד במצוות אך מעריך מאד את מה שאבותי ואבות אבותי שמרו, יחד עם זיכרון ארץ ישראל וירושלים.
      רוח חדשה מנשבת גם באוהלי תורה, סימן הוא לגאולת ישראל בארצו - יחד עמכן כתמיד, לולא עמדו מול הר סיני גברים ונשים כאחד, לא הייתה תורה בידינו.
      כה לחי, אמהות, רעיות ובנות. תחזקנה ידיכן.

      מחק
    3. אוהבת לקרוא אותך, את מקסימה ונהדרת ויישר כוח לך

      מחק