דצמבר היה אמור להיות חודש מצוין. עמוס בעבודה והישגים. המון המון דברים לעשות בו.
והנה הברונכיט שהתחילה כמו סתם וירוס מעכבת הכל.
דוחות, מסמכים, תוכניות, הכנות, כלום.
הימים נבללים לעיסה אחת הנבדלת בשאלת "מתי לקחתי אניטביוטיקה בפעם האחרונה". לילה שמצליחים לישון בו כל הלילה הוא לילה טוב. שיעולים בלתי פוסקים שהופכים להקאות. נמאס ממרק. נמאס מתה ואין כוח. לא לנקות. לא לבשל. לא לכתוב לא לעבוד מהבית. לא להדביק ברכות מהחתונה בתוך אלבום. אין כוח לכלום.
ככה זה. מתכננים אלוהים צוחק. נובמבר נעלם ואיתו ירח הדבש לשא קרה, ודצמבר נמוג אט אט.
חבל שאין לי כוחות על.
/:
השבמחקזאת לא תקופה קלה אחרי ולפני החתונה. בכלל לא.
מקווה שדברים התסדרו