אתמול והיום עברו צועדים ליד הבית שלי, לציין את יום ירושלים. קולות הומים מצווחים בקול רם, תלמידים רבים ומתחצפים צוות ההוראה רוגז. רעש רעש. מה לזה ולירושלים שלי?
וכל מה שעלה בי הוא געגועים לירושלים אחרת, לירושלים שפעם כולם התגעגעו אליה ונכספו אליה. ירושלים של השיר הזה:
ולקינוח מאיר אריאל, ירושלים של ברזל פורטת על נימי עירי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה