הקוראים בבלוג יודעים שיש לי קשר מיוחד לז'בוטינסקי.
כתבתי עליו ועל ניטשה עבודה לאוניברסיטה, שיר בית"ר שכתב אינו רק כותרת לאחד מסיפורי הקצרים ומוטיב מרכזי בו, מלבד היות מילותי שגורות על פי , ושירה אני גם אוהבת.
כך שראיתי כי בז'בוטינסקי יתקיים ערב שירה של זוטא - כתב עת אינטרנטי לשירה שמחתי מאד.
להלן התרשמותי:
1. המנחה החמודה הרבתה בפרטים ביוגרפיים של המשוררים. לא נחוץ במיוחד וטיפה מעייף.
2. מחיאת כפיים: מתי מוחאים? מתי יודעים ששיר הסתיים? למה אין זה פעמון שנותן רמז, או אפילו הקשה קלה על תוף מרים או משולש?
3. משורר הקריא שיר על הרצון לרצוח. הוא מורה. אולי בחירת מקצוע אחר כדאית במקרה הזה? לא בטוחה שזה טוב שהוא ליד ילדים. בפינלנד זה בטח היה מזמן נגמר ברצח המוני וכו'
4. באיזה שמפו הוא משתמש? יופי של שיער
5. הזמרת לא הפליאה לשיא אבל נעליה היו נפלאות
6. "סליחה שאני לא סטנד כל כך טוב" משפט שגוי. יש לומר. "סליחה שאני לא סטנד "
7. עד כמה האיטנרנט אכן מאפשר דיאלוג ויצירת קהילה? האם נוצר קהל חדש? או שהאינטרנט מהווה כתב עת נוסף? מה הרבותא לטכנולגיה במטותא?
8. האם למשוררים תהיה תמיד ביוגרפיה נפתלת?
9. השיר בעברית נשמע הרבה יותר טוב מהמקור הקאטאלאני. ואני לא מבינה קאטאלאנית.
10. משורר שלועג לכתב העת הוא מגניב או חסר טעם?
11. לי עברון ועקנין הבריקה בעיברותו של טום הרדין.
12. שחר מריו מרדכי - תעשה לי שיר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה