יום ראשון, פברואר 22, 2009

ואלס עם באשיר

דיון מענין מתרחש בבלוגספירה הישראלית על הסרט.
טלי לטוביצקי בחדות האופיינית לה פתחה דיון מרתק, ואסתי סגל האירה כמה נקודות על בקשר בין אומנות ל..מציאות?

וגלית חתן על הסיכויים של הסרט לזכות באוסקר

ומה אני חושבת?
סרט מצוין, כואב ואנושי, האנימציה מאפשרת מבע רגשי שאינו מתאפשר עם שחקנים.

שאלו אותי אם הסרט באמתש שמאלני,יעני סמולני.

ובעיני הוא אינו ימני ואינו שמאלני.
והלוואי שהחיים היו כל כך פשוטים.
ולפעמים החלוקה של ימין או שמאל אינה חשובה.

והסרט מתרומם מעל השאלה הזאת ובונה לאחור את מרכיבי הנפש הישראלית הלומת השואה והמלחמות


בהצלחה

2 תגובות:

  1. מוזר שלקח לי הרבה זמן להגיב על הסרט הזה.
    יש בסרט הזה משהו, שעבורי כמי שהייתה בבית ספר יסודי בתקופת מלחמת לבנון השניה, כמו להאזין לשיחת מבוגרים ולהבין את תוכנה שנים רבות לאחר מכן.

    מחשבות עדיין מהדהדות

    השבמחק