ביום ה' שעבר נסעתי לי עם כמה חברות פרלמנט בכירות להיפעה של יודית בקיסריה. הייתי עייפה. שבוע ארוך והרבה החלטות, בנסיעה עצמה משהו בי השתחרר וההופעה זיככה את מה שהיה צריך לזכך.
על ההופעה תוכלו לקרוא כאן, בבלוג המצוין של תימורה לסינגר
אני לא אוהבת קהלים גדולים, הם משתקים אותי ואני נעשית איילה לכודה בכלוב. מה שמשחרר אותי היא כתיבה. לקחתי ממיכל דף ועפרון, והנה מיטב המשפטים שעפו באויר
לא נגעתי בכלום
* תראי יש פה גם דתיות. תסתכלי על הבגדים שלהם
* חבר שלי ברונו בונה בית ברעננה. בחיים שלך לא ראית בית כזה.
* אם יש רבע שעה איחור אז למה בכלל באנו בזמן?
* לשלומית יש סוכריות אמיתיות עם סוכר
* יענקלה, אביטל פה.
* איציק רוצה שנצא לדיל בתורכיה
* וואאוו מלא נשים פה בהריון
* בת כמה הילדה הזאת שיושבת על הבמה?
* מי שיושב בכסאות זה הכל הזמנות. -לא רק
* כדי להיות מתווך לא צריך רישיון או משהו כזה? מה כל אחד יכול?
* הבן של שמעוני הגדול הגבוה עבר קורס בתיווך בחברה מסוימת. שילם על זה המון כסף. המון
* יגמר פה בשתיים עשרה ורבע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה